בס"ד

העיתונות בעידן הבלוג

הבלוג כאוונגרד של מהפכת התקשורת האלטרנטיבית (עטרה פרנקל-פראן)

הגדרת המונח בלוג -  הצגת תכנים קצרים, אישיים ולא פורמאליים בדרך כלל דרך פרסום המבוסס רשת שמופיעים בסדר כרונולוגי הפוך, כאשר הידיעה החדשה תופיע ראשונה.   החומר המפורסם לא ערוך ולא מקושר לבלוגים אחרים.  רוב הבלוגים נכתבים באופן חובבני או באופן מקצועי ע"י כותב יחיד.  סביב כל בלוג מתפתחת קהילה שמכונה "בלוגוספרה" (hiler, 2002). כל שינוי בבלוג מעדכן את חברי הקהילה שלו באמצעות כלי סינדיקציה.  טווח הנושאים יכול להיות אישי מאוד ועד תעמולות פוליטיות ומסחריות.  ניתן לשלב תמונות, קבצי וידאו ושמע.

סקירה היסטורית:  תופעת הבלוגים היא תופעה גלובלית בעלת השפעה על חיי היום יום, היקפם בכל תחום אפשרי והשפעתם רבה עלינו הקוראים.  ישנו קושי באיתור תחילת התופעה.  יש שטוענים שברנרס לי, ממציא הווב (1999/2000) התחיל את תופעת הבלוגים.  ממציא השם המקוצר "בלוג" (פיטר מרלהוץ 2002).  כמות הבלוגים בעולם אז עמדה על פחות ממאה בלוגים ומאז התופעה תפסה תאוצה ונלמדה בבתי ספר לעיתונאות.  הפלישה האמריקאית לאפגניסטן ואירועי ה 11 בספטמבר ב 2001 הגבירו את הבלוגוספרה ומלחמת המפרץ השנייה הכתירה את כניסתם הגדולה של הבלוגים. במהלך 2002 התגלתה שערורייה סביב בלוגרים שהוקיעו את טרנט לוט, מנהיג הרוב בסנאט כגזען עד שגרמו להתפטרותו.

ב 2003 הוכנסה המילה בלוג למילונים.  שערורייה נוספת חשפה את תפקודו של עיתונאי כבלוגר שהאשים את ג'ייסון בלייר      מהניו יורק טיימס בהמצאה ובגניבה ספרותית והוא נאלץ להתפטר.   

תופעת הבלוגים הופיעה לראשונה בשנת 2004 כזרם מרכזי עם התפתחות האינטרנט לשימוש הפרט. 

הבלוגים, העיתונות ומה שביניהם:  האם הבלוגים הם סוג של טכנולוגיה להעברת מידע עיתונאי או הם ישות בפני עצמה?

ישנם דעות רבות לכאן ולכאן.  חלק מהבלוגים עוסקים בסיפורים אישיים ויומנים, חלקם עוסקים בחדשות או פוליטיקה, וזוכים לאמון הציבור.  בלוגים בעיני אחרים נתפסים כבעלי רמת מהימנות ודיוק נמוכה. עיתונות אובייקטיבית אינה מושכת את הקהל יותר ולכן האפשרות לשתף את הקורא במניעי הכותב ובנטיותיו יותר מאתגרת את הקורא וניתנת לו האפשרות להגיב.  גם בתחום המשפטי, אין לבלוגים עדיין עמדה ברורה לגבי חופש הביטוי, לשון הרע, חיסיון עיתונאי, קניין רוחני ועוד.

הבלוגים כתקשורת קוד פתוח:  מהפן הזה בלוגים אינם תחליף למדיום קיים אלא הם מדיום חדש המחולל דברים חדשים בדרכים חדשות. מדיום זה מייצר סוג תקשורת רדיקאלי, אופוזיציוני, אלטרנטיבי, אזרחי ואחר.

קוד פתוח מתייחס לקהילות וירטואליות שתומכות בפתיחות ונגישות וכל אחד רשאי להיכנס, לצפות, לערוך שינויים ולהפיץ מחדש כשותף לפיתוחה ולתרום לשיפורה.

פוטנציאל החירות של הקוד הפתוח: לפי סטולמן תוכנה חופשית מאופיינת באפשרות להריץ אותה, לחקור אותה, לשפר אותה ולהפיץ גרסאות משופרות שלה בקרב הקהילה.  היא מאפשרת לכל חבר בקהילה להתנדב ולהשקיע זמן ומאמץ על פי יכולתו ורצונו לשיפור החלק בתוכנה בו הוא מעוניין.

לסיכום: בארה"ב פועלים כ – 20 מיליון בלוגים פעילים.  בארץ פעילים 158 אלף בלוגים ורק 10000 פעילים ממש(הראל, 2005).  2 מוקדי הבלוגים העיקריים: נענע – ישראבלוג  ותפוז – הבלוגיה (ארליכמן, 2005).  ישנם שירותים נוספים הניתנים בהם כמו רשתות חברתיות.  הבלוגוספרה  היא  ביטוי לדמוקרטיה ישירה שמגדילה את יכולתו של האזרח לרכוש ולפרסם ידע, מחזקת את האזרחים מול השלטון ועוזרת ליצירת קהילת אזרחים בעלי עניין משותף ונותנת להם כוח פוליטי בחברה.

הבלוג יצר פוליטיקה מסוג חדש ברשת. חשיבות הבלוג התעצמה בזכות תאוצת אמצעי התקשורת והאינטרנט.

הטענה שהאדם בעידן התקשורת יודע כיום יותר מכל הזמנים שגויה משום שמרוב מידע הוא טובע  בנתונים. אמצעי תקשורת אלו מעלים כוחות מונופוליסטים.  עצם השתתפות באמצעי תקשורת מונחת, מפתחת שליטה חברתית בדרכים בוגדניות.  הסכנה בכך שהציבור יהפוך לאספסוף אלקטרוני ולהרס התבונה הפוליטית של הציבור.  (אופולס, 1997).

לדברי הכותב, הבלוגים מייצרים את האזרח המיידע, הפעיל והמשתתף באופן ישיר בכל תחום אפשרי.  הבלוגים מאפשרים לבנות מידע בדרכים חדשות ולהפחית את המונופול על הידע מידי התאגידים ולהשיבו לאזרח הפשוט. הבלוגים הם הדרך החדשה להשיג מידע והאינטרנט רק מרחיב את אפשרויותיהם.  שילוב של העיתונות והבלוגים בונה מרחב ציבורי חדש שמייצג את המסורת הדמוקרטית.  עמנואל קנט שיסד את המונח "נאורות" שהוגדר בעקבות בניית המרחב הציבורי החדש, ראה בכך שיכולתו של האדם להפעיל את תבונתו ללא הכוונה קשה  יותר מלציבור שלם להיעשות נאור.  תקוותו שהבלוגים יסייעו להוציא לפועל את נאורותו של היחיד ובכך יבטיחו את נאורותם של הציבור למימוש הזכות הדמוקרטית שמתרכזות סביב השקפות עולם, סוגיות חברתיות ואינטרסים משותפים (אזרחי, 1998). יתרונות הבלוגים כתקשורת מידית, מקושרת, אינטראקטיבית, רב כיוונית שמשתפת ושולטת בתכניה, יהוו רענון מחודש לחדשות, לפוליטיקה ובהמשך לנטישת העיתונים בקרב הצעירים.